סיור במושבה האמריקאית הוא סיור בין בתים יפים וסיפורים מרתקים הלוקחים אותנו לימי ההתיישבות החלוצית של המאה ה19, תופעה מפתיעה כשלעצמה מאחר וארץ ישראל של ימי האימפריה העות'מנית, נמצאת מאחור בהיבטים רבים. תשתיות חסרות, דרכים משובשות ומסוכנות, קרקעות לא מעובדות…על פניו, לא מקום אטרקטיבי, מבחינת המתיישב הפוטנציאלי שמגיע מאירופה או מארצות הברית. ובכל זאת, נראה שמהמחצית השנייה של המאה 19, נמשכים לארץ הקודש קבוצות ויחידים, לאו דווקא יהודים, בעלי אופי ייחודי או חזון משיחי. כאלה הם חברי קהילה דתית בשם "כנסיית המשיח" אשר הגיעה לארץ ישראל ב1866 כדי להקים בה מושבה חקלאית. 157 אמריקאים פרוטסטנטים שבראשם, כומר בשם ג'ורג' אדמס.
המטרה: ליישב את ארץ ישראל על מנת להכשיר את הקרקע לשיבת היהודים מן הגלות ועל ידי כך, לקרב את ימות המשיח. מעניין בהקשר הזה, לשים לב לתפקידם של היהודים במהלך הגאולה, לפי תפישתם של המתיישבים האמריקאים. נזכור שמדובר על תקופה הקודמת לימי העלייה הראשונה וראשית ההתיישבות החלוצית הציונית. כך שבעצם, המתיישבים האמריקאים, לוקחים על עצמם, להכשיר את התנאים לחזרתם של היהודים לארץ הקודש, באמונה שתהליך זה יביא את הגאולה.
בספטמבר 1866, עולים המתיישבים האמריקאים לחופי יפו. חברי הקבוצה דאגו להביא איתם מארצות הברית את כל החפצים והרהיטים. אפילו את בתי העץ שלהם הביאו עמם כשהם מפורקים לחלקים ומוכנים לבנייה מחדש. אבל למרות כל ההכנות והמוטיבציה הגדולה, קל זה לא היה. כולנו מכירים את סיפורי ההתיישבות הראשונים המאופיינים במציאות של תנאים קשים ומחסור. התמודדות עם האקלים השונה, הקרקע הארץ ישראלית שלא התאימה לשיטות העבודה המוכרות להם, מחלות שהפילו חללים רבים מבין המתיישבים, יחד עם העובדה שהמנהיג הרוחני, אדמס, התגלה כאלכוהוליסט חסר אחריות, גרמו כצפוי, לייאוש, סבל ותחושת כישלון צורבת. כשנה לאחר העלייה על הקרקע, מגיעים המתיישבים למצב שאין להם האפשרות אפילו לקנות את כרטיס האוניה שתיקח אותם חזרה לאמריקה. למזלם, באותה עת מגיעה ליפו קבוצה של תיירים עשירים מארצות הברית, שהיו בעיצומו של שייט תענוגות. כאקט של הזדהות וסולידריות, נתרם על ידם הסכום למימון המסע של המתיישבים האמריקאים חזרה למדינת מיין. על אותה אוניית תענוגות, היה גם עיתונאי צעיר בשם מארק טווין. בספרו, "מסע תענוגות לארץ הקודש", מופיע תיאור גורלם של פליטי המושבה האמריקאית ביפו. כך, נעזבת המושבה אבל סיפורה אינו מסתיים. קבוצה דתית משיחית אחרת, הטמפלרים, מיישבים את המקום מחדש. הטמפלרים הגרמנים, מביאים את המושבה לשגשוג בזכות חריצות, ציוד מתקדם, יושרה מקצועית ואידאולוגיה דתית.
כיום, עוברת המושבה תהליכי שיקום וחידוש שהופכים את הטיול במקום לחוויה. הסיור מתמקד ברחובות אוארבוך, בר הופמן וניצנה כדאי לסיים את הטיול בשכונת נוגה, שכונת מגורים תוססת ועדכנית, עם שלל סדנאות וגלריות של אמנים ומעצבים צעירים הנפגשים יחד לקפה ב"כיכר סגולה" שהיא גולת הכותרת הארכיטקטונית של השכונה.
Comments